סימפיזיוליזיס היא למעשה פתולוגיה ביו-מכאנית של האגן, בה נוצרת אסימטריה וחוסר איזון במפרקי האגן - Diastasis symphysis pubis.
מדובר בחולשה של עצמות האגן, הגורמת לתנועתיות בין העצמות ובשל כך לכאבים עזים. סימפיזיוליזיס היא תופעה אשר לרוב מתפרצת ומתגברת בתקופת ההריון ו/או אחרי הלידה, ובכדי להגדיר מצב כסימפיזיוליזיס נדרשת אבחנה רפואית.הסימפיסיס פוביס הוא הסחוס המחבר בין עצמות האגן מלפנים, וביחד עם שני המפרקים הממוקמים בין עצמות האגן לסקרום, הוא ממלא תפקיד חשוב בהחזקת האגן באופן יציב בזמן פעילות יומיומית ותירגול פיזי כמו יוגה. 

רווח של יותר מ1 ס"מ במפרק נקרא - דיאסטזיס סימפיזיה פוביס-(diastasis symphysis pubis), אולם הכאב יתחיל להיות מורגש כאשר כבר תחל התרחקות העולה על 6-7 מילימטר.(לא כל כאב באגן הוא סימפיזיוליזיס, אולם, ניתן לטפל בכל כאב ולהפחית כאבים בעזרת תירגול יוגה מאוזן).

במהלך ההריון מופרש בגוף האישה הורמון הרלקסין, אשר מגמיש את רצועות הגוף והאגן בכדי לאפשר לאגן להתרחב ולהימתח בזמן ההריון ובעיקר בלידה. במקרים בהם התרחבות האגן גדולה מידי ואין איזון בין מפרקי האגן, עלולה האישה לסבול מכאבים בעצם הפוביס ו/או כאבים באגן ובגב, שהם הסימן הבולט ביותר לתופעה הנקראת סימפיזיוליזיס. 

עיקר הכאב נגרם עקב אסימטריה באגן אשר גורמת ללחץ עיצבי במצבים של תנועתיות. במצב של סימפיזיוליזיס הכאב יתגבר בעיקר בהליכה, עלייה במדרגות, רכיבה על אופניים,  וגם במעברים ממנחים שונים, למשל מעבר משכיבה לעמידה, או ניסיון להסתובב מצד לצד במיטה. יתכן ותחושת אי נוחות וכאב מתגבר תופיע באזורים נוספים: 
במפרק הסאקרו-איליאק, בגב התחתון, בעצם הזנב, באזור הבטן התחתונה, במפשעות, בישבן, וכמו כן עלולה להיות גם הקרנת של כאב לאזור הרגליים. 

 

הסימפיזיוליזיס עלול לייצר כאב כבר בתחילת ההריון, והכאב למעשה יתעצם ככל שמשקל ההריון יעלה. במצבים מסויימים התופעה תגרם לראשונה במהלך הלידה ותורגש רק לאחר הלידה. מצב של סימפיזיוליזיס עלול להמשיך גם להריונות הבאים. אל תתעלמי מהמצב, לכי לאיבחון וטיפול אצל פיזיותרפיסטית ההמלצה שלי יעל שוראקי וצוות הפיזיותרפיסטויות שעובדות איתה או כל פיזיותרפיסטית של רצפת אגן.
בנוסף אני ממליצה לך לחזק את גופך, לתרגל יוגה מאזנת בזמן ההריון, ולא להמנע מתנועה אשר מקלה על הכאב, אלא לבחור פעילות פיזית שמתאימה להריון כגון יוגה בדגש על יציבה נכונה, איינגאר יוגה, ותרגול אצל מורות או מורים מנוסים ומנוסות אשר מוסמכים לעבודה עם נשים בהריון ולאחר לידה.

המלצה נוספת היא לשקם את גופך לאחר הלידה בצורה בריאה ומאוזנת.

בהמשך המאמר ישנם טיפים להתנהלות נכונה, לריפוי ולשיקום האגן במצב של כאב. 

          

 

          

הסימפטומים:

המאפיין המרכזי הוא קושי בתנועתיות, בעיקר בתנועה א- סימטרית באגן. 

הכאב ישפיע על התפקוד היום יומי של האישה: התרוממות מהמיטה, גריבת גרבים, לבישת מכנסיים, הרמת משאות, שיעול/עיטוש וכו'. 

הכאב מחריף בזמן הליכה, עליה וירידה במדרגות, שינויי תנוחה במיטה, כניסה/יציאה מרכב וישיבה ממושכת. 

הכאב עלול להתפשט לכל מפרקי האגן: למפרק האגן האחורי, הסקרו-איליאק, למפרקי הירכיים, לעמוד השדרה ואף לעצם הזנב.

 
הכאב יכול להזכיר כאב שהוא כאב עיצבי, כאב שמקרין לישבן ולרגליים. נשים מדווחות על תחושה של "דקירה" במנחים מסווימים באגן. 

בזמן הליכה מפרקי האגן עלולים עלולים להשמיע "קנאק" 

ההליכה של האישה הופכת להיות הליכה "ברווזית".

במקרים מסויימים חוסר האיזון באגן עלול ליצור עומס על השלפוחית ותחושה של אי נוחות ודחיפות יתרה מאוד בנטילת שתן.

כיצד ניתן לעזור לגוף האישה במצב של סימפיזיוליזיס: 

בתרגול בדגש יציבה נכונה אנחנו מחזקות את האגן ומסייעות לנשים רבות להמעיט את הסימפטומים והכאבים המתלווים לסימפיזיוליזיס, היציבה הנכונה היא הבסיס לריפוי האגן.

מפרק האגן הקדמי (סימפיזיס פוביס), הוא המפרק הנמוך ביותר. כאשר כל משקל פלג הגוף העליון "נשען" עליו, הוא נשחק, ומצב חוסר האיזון באגן הולך ומתדרדר. לכן חשוב מאוד לא להתעלם מהכאב, ולטפל במצב בכדי למנוע הדרדרות ככל שמשקל ההריון יגדל.

החיבור בין עצמות האגן הקדמיות (במפרק הפוביס), נעשה על ידי סחוס, אשר במצב תקין מאפשר תנועה קטנה מאוד ובמצב של סימפיזיוליזיס יוצר תנועתיות " יתרה". 


מה יקרה בזמן הלידה? 

חשוב להבין כי המפרק הזה, מחזיק גם את ההריון, ולא מאפשר לתינוק לרדת לתעלת הלידה. לכן, לעיתים, נשים הסובלות מסימפיזיוליזיס יסבלו גם מצירים מוקדמים. 

בלידה עצמה יש למפרק הזה חשיבות עצומה בתהליך 'פתיחת האגן', ולכן חשוב שהוא יישאר מאוזן עד כמה שניתן כדי לאפשר לידה "טובה". חוסר איזון של המפרק הקדמי, יכול לגרום לצירים מוקדמים, לצירים לא אפקטיביים, לעכב את התחלת הלידה ולהשפיע על מהלך הלידה.

נשים אשר חוות סימפיזיוליזיס לרוב חוות לידות קלות יותר, מאחר ומפרקי האגן שלהן פתוחים וגמישים.

במצב של לידה עם אפידורל, חשוב לשמור על גופה של היולדת ולא לפתוח באגרסיביות את האגן. בהקשר הזה אני ממליצה לכן ללדת עם דולה, ואשמח להמליץ על חברתי חופית מנו, המתמחה בסימפיזיוליזיס בחדר לידה.

אז איך מתמודדים? המלצות: 

בעת תירגול יוגה או כל פעילות גופנית אחרת, חוסר איזון של האגן גורם לכך שמשקל הבטן נשען רק על מפרק האגן התחתון הקדמי. דבר כזה יכול לגרום לכאב חזק, אשר מתגבר בעת מאמץ, עמידה, הליכה  ותנועה.

חשוב מאוד להמשיך לחזק את הגוף במצב של סימפיזיוליזיס ולא להמנע לחלוטין מתנועה. 
עלינו להקפיד לשמור על עקרונות היציבה הנכונה הנילמדים בשיעורי היוגה להריון. מורה מנוסה בעבודה עם נשים בהריון תדע להנחות את האישה ליציבה נכונה ועבודה ממוקדת מודעות והקשבה פנימה אל הגוף ואל הכאב. תרגול יוגה להריון בגישה של יציבה נכונה יכול לסייע מאוד מאחר והדגש הוא איזון וחיזוק מפרקי הירכיים, שרירי קרקעית האגן ועצמות האגן. 

תרגול פעילות גופנית לא מאוזנת בהריון עלולה ליצור ו/או להחמיר את חוסר האיזון הקיים בגוף האישה עקב ההריון.

ההמלצה הראשונה שלי לנשים הסובלות מהסימפטומים הללו הינה להיבדק על ידי פיזיותרפיסטית של רצפת אגן ועל על ידי רופא, על מנת שתהייה אבחנה ברורה, וגם כדי לשלול דלקת שעלולה להתפתח בעקבות הסימפיזיוליזיס, או בעיה אחרת באגן.

תרגול יוגה במצב של סימפיזיוליזיס צריך להיות תרגול של תנוחות סימטריות, ללא מנחים בהם האגן אינו מאוזן וסיטמטרי.
בתרגול יוגה לדוגמא, ותרי על תנוחת הטריקונאסנה (המשולש) בה האגן אינו במנח מאוזן, ותעדיפי את תנוחת כלב מביט מטה בה האגן מאוזן ויש אפשרות להוריד עומס מעצמות האגן.

חשוב להוריד עומס ומשקל מעצמות האגן ולאפשר להן מנוחה, את זה אנחנו עושות בתנוחות ההפוכות העדינות אותן אנו לומדות בשיעור.

חשוב להקפיד ולתרגל נשימה סרעפתית במנחים שונים. נשימה נכונה יכולה לסייע רבות בהורדת הלחץ התוך ביטני והורדת הלחץ על עצם הפיוביס באגן.

חשוב להקדיש זמן לנשימות הרפייה המסייעות להרפות את שרירי האגן הכואבים ותסייע לנו בהתמודדות מנטלית עם כאב ובזמן הלידה. 

בשיעור היוגה אנו לומדות לחזק את שרירי רצפת האגן, לעמוד נכון, להשען נכון ולחלק את משקל הגוף באופן שימנע שחיקה וחוסר איזון ביום יום.

בסטודיו ליוגה בסביון, בשיעורי היוגה להריון, אנחנו משתמשות באביזרים שמקלים עלינו את הפעולות ולומדות גם איך להתנהל ביום- יום.

בנוסף להמלצתי לחיזוק ואיזון שרירי האגן והירכיים בזמן תירגול היוגה, אני ממליצה לנשים הסובלות מהתופעה להימנע מנשיאת משאות והוספת עומס על עצמות האגן.
אני ממליצה להימנע מתנוחות אה סימטריות באגן, כמו השענות על רגל אחת או הרמת תינוק על מותן אחת, לשמור על מודעות ליציבה ולאסוף רצפת אגן במאמץ.

 גם כאשר אנחנו מתנהלות בבית, בעבודה, במשרד או במטבח, שלבי את העקרונות הנלמדים בשיעורים בחיי היום יום שלך.
 
במקביל לאיזון האגן בשיעורי היוגה ואם הגוף מאפשר, אני ממליצה לתלמידות להמשיך לתרגל בבית ולחזק את האזור.